JOY לבחור בשמחה

• איך מעלים את תדר השמחה בחיינו האינטנסיביים?

  "יגעת, מצאת, תאמין!"
  
  לפני כשנה הגיתי את הרעיון שאני רוצה לכתוב חוברת עבודה שתעזור לא.נשים להרים את תדר השמחה שלהם, ככלי לפעילות יומיומית עד להטמעת ההרגלים החדשים כחלק משגרת היום החדשה☺
  
  זה היה חלק מהחזון שלי לשנת 2019. והנה אוטוטו השנה מסתיימת והגשמתי את חזוני 🤗
  והמהדורה הראשונה יצאה לאור ואני מתרגשת, אני יודעת שמי שתעבור איתי תהליך ותעבוד עם החוברת חייה ישתנו ויתעצמו באושר ושמחה.
  שבת שלום חברים
  אוהבת
  יונית🌺

התנדבות- למה?

• להנצחה ולנשמה:
  אוטוטו עשר שנים מאז שאבי נפטר.
  
  די מהר חיפשתי את הדרך כיצד להנציח את שמחת חייו
  ומצאתי- למדתי ליצנות רפואית.
  
  מאז ועד היום ההתנדבות הזו נותנת לי המון;
  לראות את הקשישים שמחייכים אליך,
  מרימים אליך את ידיהם ומשתוקקים למגע ולתשומת לב אישית ומשהו כיפי לעשות ושונה מהשגרה היומיומית.
  איך ליבי לא יימס?
  
  אז ניגשתי אחד אחד, רקדנו יחד, חייכנו, ליטפתי, והיה כיף לכולם.
  ובני המשפחה ההמומים בראותם את הוריהם מחייכים ומשתפים פעולה- דרשו תמונה להנצחת הרגע.
  (מפאת כבודם אין תמונות בפייס)
  
  והבוקר אני חייבת את הזכות לבתי Shir Finestine שבזכותה הגעתי לשמח בבית האבות לניצולי שואה.
  
  תודה, תודה, תודה על הזכות להעלות חיוך למבוגרים ולבני ביתם.
  
  שבת שלום חברים
  אוהבת🌺

תמיד שואלים אותי: *מה ההבדל בין ליצן רפואי לליצן יומולדת? *מה תפקידו של הליצן הרפואי?

• ליצנית רפואית
  מקצוע/שליחות
  למדתי את זה אצל אחד הטובים בארצנו ג'ף גורדון.
  
  קורס ששינה את חיי.
  
  תמיד שואלים אותי:
  *מה ההבדל בין ליצן רפואי לליצן יומולדת?
  *מה תפקידו של הליצן הרפואי?
  
  אז להלן התשובות;
  
  ליצן יומולדת מגיע להפעלה לעשות צחוקים ומשחקים היתוליים ולהאדיר את ילד היומולדת ולתת לו מקום של כבוד ובחירה. ושכולם יהנו כקבוצה.
  
  ליצן רפואי מגיע לעודד, לשפר ולהעלות חיוך בשפתי החולה הנמצא שקוע במכאוביו ועל ידי הגעתו של הליצן למעשה "חותך" לחולה את מחשבותיו ומשנה לו את הכיוון ומחזיר אותו ולו לרגע קט לעולם שמח, לעידוד, להראות לו שלמרות שכואב לו - אפשר לשנות את המחשבה ולחייך.
  
  כליצנית רפואית התנדבתי בהרבה מקומות ואני תמיד נהנית מהידיעה ששברתי את השגרה הכואבת והמתסכלת שהבן אדם שרוי בה ונתתי לו אנרגיה והעליתי על שפתיו חיוך.
  החיוך משנה את הסטטוס שבו הוא היה. וזה מה שחשוב.
  
  בדרכ מעודדים חולה עד שרואים שהוא יצא ממצבו השקוע למצב מחייך וחיובי ורק אז ממשיכים לחולה הבא.
  
  בכל חדר בבי"ח זה לוקח כ 10 דק' עד שמצב הרוח משתנה ורק כשכולם מחייכים ובמצב רוח טוב - רק אז עוברים לחדר הבא.
  
  ללא ספק שזהו אחד הדברים החשובים בחיי ששינו אותי ואת חשיבתי ; נתינה לשם נתינה.

מה בדיוק את עושה?

• וואי וואי אני רוצה לשתף אתכם בקטע אמיתי שקרה לי היום;
  
  היא הגיעה אלי
  מכונסת בעצמה, עצבנית משהו, שקועה בתוך האומללות שלה ועמוק בתוך החיים שלה.
  
  זה היה כל כך נוכח עד שהיא לא הצליחה להסתכל מעבר לתסכול.
  
  ישבתי והקשבתי למה שהיא מספרת.
  
  לאט לאט התחלנו לנשום יחד. לנשום עמוק, לעומק...
  
  לימדתי אותה כמה תרגילים פשוטים להעלאת תדר השמחה באופן מיידי ולאט לאט נכנסנו לרוח שטות משחררת.
  
  המשכנו בשיטת תרפיית הצחוק, נשמנו המון, כל הזמן.
  
  בסופו של התהליך התחלנו הרפייה.
  
  ההרפייה הייתה כל כך עמוקה עד שהיא נרדמה.
  
  כיסיתי אותה והנחתי לה להרגע.
  
  חצי שעה אחרי היא מתעוררת בבהלה:
  
  "איפה אני???"
  
  הרגעתי אותה שהכל בסדר,
  ושהיא בסך הכל נרדמה.
  
  ואז הגיע הרגע הזה שבשבילו אני עושה את מה שאני עושה היא אומרת לי בחיוך -"וואו איזה כיף לי. ממש טוב לי. מה עשית לי? אני נושמת והאוויר נכנס, מה עשית?"
  
  "זה לא אני, זה את".
  -אני עונה לה בחיוך ומחבקת אותה באהבה.
  
  הרגע הזה שבו אני רואה איך שמחת חיים נכנסת ללב עצוב ומחזירה אדם לחיים, זה רגע ששווה הכל.
  
  אם אתם שואלים את עצמכם מה בדיוק אני עושה, *זה בדיוק זה*
  
  מפיחה שמחה באנשים ומלמדת אותם איך לשמור עליה בחיי היום יום.
  
  יש לכם עצבות בפנים? קלה, או כבדה?
  צרו קשר ובואו ללמוד איך להעצים את מנגנון השמחה הפנימי שלכם.
  
  באהבה
  יונית🌺
  0505632420.

איך הגעתי לעסוק בעולם השמחה?

• מהמקום הכי עצוב שיש.
  מלאבד אבא ברגע.
  נולד הרעיון להנציח את שמחת חייו.
  
  היום הוא יום השנה של אבי ז"ל.
  ואין שמחה ללא עצב ולהיפך.
  אז היום אני מכונסת עם עצמי, ומהרהרת באבי.
  
  אבא שלי,
  לאון אלפרן ז"ל,
  תשע שנים בלעדיך.
  מי היה מאמין.
  בלתי נתפס שאתה לא לידנו, לא חווה יחד איתנו את כל החוויות.
  אני בטוחה שהחיוך הניצחי שלך היה מתארך עוד ועוד מרוב נחת.
  להנות מכל נכדיך.
  לזכות לראות את מי שהם ולאן כל אחד התפתח וצמח.
  אני יודעת שברוחך אתה איתי, יומיום.
  אני יודעת שמלמעלה אתה מתמוגג ושומר עלינו.
  אבל זה לא אותו דבר, בלי החיוך שלך, החיבוק המגונן והמילה הטובה.
  לראות את פניך המאושרות.
  להיות החבר הטוב של אמא, ואחכ שלנו.
  אוף, אבא, כמה שאתה חסר.
  😥😢😞😫
  אמנם אני מנציחה את שמחת חייך, מעבירה את המסרים שלך הלאה.
  מחזקת את עצמי במשפטיך אליי.
  מעבירה הלאה את החיבוק המדהים שלך.
  משתדלת לחייך עשרים שעות ביממה.
  להיות השליחה של מה שאתה הנחלת והטבעת בי.
  אני מאמינה שלא הייתי מגיעה לתודעה הזו אם היית לצידי.
  אז כן, יש משהו במשפט שאומר " שאדם יקר עוזב, הוא מפנה מקום לדבר חדש".
  ועל כך אני אסירת תודה.
  אמנם לקח לי זמן לקבל את זה, אבל ביום שהבנתי שעצם הליכתך מעל פני האדמה, נתת לי את המקום וההזדמנות לפרוץ ולפרוח בתחום השמחה. ולעזוב את ההוראה הקונבציונלית שרק עשתה אותי חולה.
  אז תודה לך אבא שלי יקר, תודה על יכולת הראייה ממעל, לנתב אותי למסלול שמבריא אותי ואת מי שלומד מאיתנו.
  תודה שהיית אבא כזה נפלא. שכיוונת אותי והדרכת אותי עם ים סבלנות.
  תודה על שמחת החיים שהיתה טבועה בדמך הדרום אמריקאי.
  תודה על כל הידע ועל כל השיחות.
  תודה על פתיחת סיעור מוחות וחשיבה מחוץ לקופסא.
  תודה על ההומור ועל הצחוק.
  תודה על הטיולים ועל השפות.
  תודה שתמיד היית בשבילי ולצידי כל חיי.
  אוהבת אותך מאד ואתה פשוט חבר מדהים, שחסר.

מה החשיבות של ליצן רפואי?

• תתארו לכם תמונת מצב כזו:
  *אתה מאד מבוגר, על כיסא גלגלים,
  *אינך יכול להישאר לבד בבית, עם מטפל או עם המשפחה,
  *אתה חי בבית סיעודי
  *כל יום דומה למשנהו.
  *בכל יום דואגים "לשבור" את השגרה ולהביא מישהו שייתן או יעשה משהו לשעה קלה אחה"צ, כפעילות מעשירה.
  * פעם בשבוע באופן קבוע מגיעה אשה-ליצנית רפואית, אני, עם רוח של ילדה, עוברת אחד אחד ונותנת לכל אחד יחס אישי, מלטף, מחייך,מפעיל, מעניקה להם חום ותשומת לב.
  *אף אחד לא נשאר אדיש, בסוף כולם מושיטים לי ידיים ואנחנו רוקדים יחד וכולם מחייכים.
  
  "שוברת שיגרה", חיוך,משחק,בלון,חום, אמפטיה ויחס אישי,זו חשיבות הליצן הרפואי.

מה ההבדל בין מושלם לשלם? אם היו פאשלות, האם הקהל יודע או רק אתה?

• #תשמעו_קטע,
  #מה_ההבדל_בין_סדנא___לבין_פרזנטזיה?#כשצריך_שהכל_יעבור_____פיקס_
  
  אתמול העברתי 10 דקות של טעימה ממה שאני עושה, כבר מעל שבע שנים, התלבטתי קשות אילו תרגילים יעבירו את המסר.
  
  לאחר שבחרתי הכנתי את הכל, שהכל יעבוד. בדרך כלל אנחנו נפגשים באולם גדול, וידעתי איך ואיפה למקם את הכל. אך כשהגענו בבוקר גילינו שאין חשמל.
  מיכל היו"רית התותחית של הקבוצה, תוך כמה דקות מצאה פתרון,
  אז שינינו חדר, והוא מוארך וצר ולא בדיוק יכנסו המחצלות כמו שתכננתי, אין איפה לשים את הרולאפ שיראו מה אני עושה, חככתי במוחי איך ואיפה להתמקם, האם לשנות את התרגיל או לא.
  הכל השתנה לי, אבל זרמתי.
  
  לא היה אינטרנט בחדר.
  אז איזה מזל שיש לי את השיר מגובה בדיסקונקי, אבל פאדיחה, לא מוצאת את השיר, בסוף עשינו גם בלי מנגינה מרגיעה.
  
  אז כל התקלות שצופים מראש, קרו.
  ועדיין כשיש צלם מעולה - גיא אנטו, שתופס את הרגעים שבהם האנשים נמצאים בכאן ועכשיו, לא משנה כמה תקלות יש בדרך.
  אל האנשים הגיעה החוויה של לחייך, של רוגע, של כיף.
  הכל נראה מושלם.
  אז מושלם לא היה, אך היה שלם, וצריך להשלים ולזרום ולהנות. אז זו היתה הפעם הראשונה שלי, את השיעורים לקחתי לשיפור לפעם הבאה.
  
  ללא ספק הרגעים המונצחים במצלמה מוכיחים לי שוב ושוב, שהכי חשוב זה להיות בשמחה.
  
  תודה רבה Guy Anto על הנצחת הרגעים הקסומים.
  תודה רבה מיכל ילובסקי פטרבורג על הכל.
  תודה רבה גלינה וייס שריגשת אותי עם העוגה.
  תודה רבה ל "עסקים בכפר"
  תודה רבה שחר פרלמן על העזרה ועל מי שאתה.
  
  תודה על הזכות.
  תודה על ההזדמנות.
  ותנצלו את הכרטיס לטיפול, שווה.